על כוכבה של העלמה עם החיטה

איך נמצא את ספיקה?

הרימו עיניים לשמי סוף האביב וראשית הקיץ, 2 כוכבים בולטים יחסית נמצאים למעלה. (לא להתבלבל עם כוכבי הלכת הזוהרים צדק שנמצאים יותר מערבה ומאדים העולה במזרח – בשנה הנוכחית 2016). הכוכב האדמדם הוא ארקטורוס מקבוצת רועה הדובים ואילו הכוכב הכחלחל הוא ספיקה, כוכב האלפא של קבוצת בתולה, עליו ועליה נייחד את המאמר הבא.

בכדי לאתר את ספיקה, ניתן להמשיך את הקשת הגדולה הנוצרת מן הידית של העגלה הגדולה, להגיע אל ארקטורוס, בהמשך אותו מסלול נמצא את ספיקה.

בלילה של מוצאי חג השבועות השנה (2016), הירח יתארח בתחומי מזל בתולה ויהיה ממש סמוך לכוכב ספיקה. כדאי לעקוב אחרי מסלול הירח בשמים בימים הקרובים ולראותו מתקרב אט אט לספיקה, הנמצא ממש סמוך למישור המילקה ולמסלולו של הירח.

__________________________________

אין ספק זהו ספיקה

ספיקה הוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמים (מכוכבי השבת), מסתו היא כ11 מסות שמש ומאיר בעצמה של פי 2000 מן השמש שלנו. ספיקה רחוקה מאתנו 260 שנות אור. ספיקה מעניין מעוד כמה בחינות: לספיקה בן זוג והוא בעצם כוכב כפול והוא גם כוכב משתנה המשנה את בהירותו במחזוריות של כ4 ימים.

בנוסף, סביב ספיקה ובקבוצת בתולה ניתן לצפות באמצעות טלסקופים בגלקסיות רבות מאוד. מבעד לכוכבי הקבוצה אנו צופים בצביר הגלקסיות הענק הנקרא "צביר הבתולה". אף "החבורה המקומית" אליה שייכת הגלקסיה שלנו "שביל החלב", הינה חלק מהצביר הענק הזה.

_________________________________

ימי קציר חיטים

ומכאן לימי הקציר. השם ספיקה משמעו בלטינית שיבולת או אלומת שיבולים. הכוכב מייצג דמות נשית הנושאת בידה אלומת שיבולים ומכאן גם כינוייה הרווח "העלמה עם החיטה", או "נערת הקציר". גם באיורי גלגל-המזלות בבתי-כנסת עתיקים נראית הבתולה נושאת אלומת שיבולים בידיה.

זיהוי של כוכב בשמים או קבוצת כוכבים עם אלמנט מן הצומח הוא משהו שלא קיים באף קבוצת כוכבים ובשום כוכב. היחיד המזוהה עם צמח מסויים הוא כוכב ספיקה – שיבולים. יתר הכוכבים והקבוצות מזוהים עם גיבורים, אלים ועצמים אחרים אך לא צמחים.

ספיקה וקבוצת בתולה מופיעים קרוב למרכז השמים בלילות הקציר, אך כנראה זו אינה הסיבה היחידה לייחוסה של הקבוצה אל הקציר. ראשיתה של המהפכה החקלאית, עם ביות החיטה מ"אם החיטה" מתרחשת באזורנו לפני כ10000 שנה. אם נלך לאחור אל קבוצת הכוכבים שזרחה עם השמש ביום שוויון האביב – ראש השנה, נגיע לקבוצת בתולה. (כידוע, בשל תנועת הנקיפה, הפרסציה, נקודת שוויון האביב נודדת ממזל למזל כל בערך 2000 שנה).

_________________________________

העלמה עם החיטה

לא ידוע מיהי הבתולה המקורית על שמה נקראת הקבוצה והיא זוהתה כמעט עם כל דמות נשית אפשרית (מישהו אמר רות המואביה?). הדמויות המזוהות ביותר עם הבתולה הן דמטר אלת הקציר היוונית או פרספונה ביתה. בבבל זיהו אותה עם אם האלים איזיס ובסוריה וכנען היא זוהתה כאשתו של אל הפריון "בעל" (רעיה, אם ועדיין בתולה…). וזה עוד לפני שהזכרנו את הבתולה המפורסמת  מבית לחם…

יש המזהים את דמותה של הבתולה עם "אסתהר" (סטאר/כוכב) מן הסיפור המדרשי על שמחזאי ועזאל. כדאי לשים לב לרמיזות אסטרונומיות נוספות בסיפור זה. אחרים מזהים את הדמויות עם הפליאדות/כימה.

כֵּוָן שֶׁעָמְדוּ דּוֹר הַמַּבּוּל וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעַצֵּב, מִיָּד עָמְדוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים, שֶׁמְחֲזַאי וַעֲזָאֵל, וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲלֹא אָמַרְנוּ לְפָנֶיךָ כְּשֶׁבָּרָאתָ אֶת עוֹלָמְךָ: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ?" (תהילים ח, ה).

אָמַר לָהֶם: וְעוֹלָם מָה יְהֵא עָלָיו?

אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָיִינוּ מִסְתַּפְּקִים בּוֹ.

אָמַר לָהֶם: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, אִם אַתֶּם שְׁרוּיִים בָּאָרֶץ הָיָה שׁוֹלֵט בָּכֶם יֵצֶר הָרַע וִהְיִיתֶם קָשִׁים מִבְּנֵי אָדָם.

אָמְרוּ לוֹ: תֵּן לָנוּ רְשׁוּת וְנָדוּר עִם הַבְּרִיּוֹת וְתִרְאֶה אֵיךְ אָנוּ מְקַדְּשִׁים שִׁמְךָ.

אָמַר לָהֶם: רְדוּ וְתָדוּרוּ עִמָּהֶם.

מִיָּד קִלְקְלוּ עִם בְּנוֹת הָאָדָם, שֶׁהָיוּ יָפוֹת וְלֹא יָכְלוּ לִכְבּשׁ אֶת יִצְרָם.

רָאָה שֶׁמְחֲזַאי רִיבָה אַחַת וּשְׁמָהּ אִסְתְּהַר, נָתַן עֵינָיו בָּהּ.

אָמַר: הִשָּׁמְעִי לִי.

אָמְרָה לוֹ: אֵינִי שׁוֹמַעַת לְךָ עַד שֶׁתִּתֵּן לִי כְּנָפֶיךָ וּתְלַמְּדֵנִי שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, שֶׁאַתָּה עוֹלֶה בּוֹ לָרָקִיעַ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה זוֹכְרֵהוּ.

נָתַן לָהּ כְּנָפָיו וְלִמְּדָהּ אוֹתוֹ שֵׁם. הִזְכִּירָה אוֹתוֹ וְעָלְתָה לָרָקִיעַ – וְלֹא קִלְקְלָה.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּפֵרְשָׁה עַצְמָהּ מִן הָעֲבֵרָה לְכוּ וּקְבָעוּהָ בֵּין שִׁבְעָה כּוֹכָבִים הַלָּלוּ.

מתוך ספר האגדה ע"פ מדרש אבכיר ומדרש ילקוט שמעוני לבראשית, פרק ו'

_________________________________

מעבודת כוכבים/אלילים אל עבודת האלוהים

אולי לא בכדי קבעה התורה את מצוות הבאת שתי הלחם בחג השבועות. עמי קדם שבייתו את החיטה, פנו אל אלת הקציר שתסייע בעדם בעונת הקציר. ימי תרום הקציר הם תקופה מאוד רגישה מבחינה אקלימית הן להבשלת התבואה שלא תשדף והן בעת הקציר עצמו, שלא ינשרו הגרגרים בטרם קצירת השיבולים. ("רוח צפונית יפה לחיטים.. רוח דרומית קשה לחיטים…" בבא בתרא דף קמ"ז).

התורה מצווה להביא את שתי הלחם מן החיטה אל בית המקדש בכדי לקעקע את האמונה בעבודת האלילים. המקדש, המנותק מן הטבע ומנוגד לו, מדגיש את האמונה היהודית באל עליון שהוא זה אליו פונים ואליו מביאים את ראשית הקציר. כך גם בחג השבועות מתקיימת גם מצוות "מקרא ביכורים" שכל עניינה ניתוק מעבודת אלילים.

בית המקדש נבנה כידוע בגורן ארוונה היבוסי. הגורן הוא המקום אליו מביאים את התבואה. שוב אנו פוגשים את העניין המהותי, בו קציר החיטים הישראלי מנותק מן היחס אל אלת הקציר ומובא אל המקדש שלב ליבו הוא גורן חיטים.

_________________________________

חג שבועות – נשים קוצרות חיטים

מגילת רות המלאה בדמויות נשיות העוסקות בקציר שיבולים, בראשן רות המואביה, עובדת האלילים הבאה לחסות תחת כנפי היהדות. היא עושה זאת בגורן (כמו המקדש שנבנה כאמור בגורן) שבבית לחם, עיר התבואה.

וְהֵמָּה, בָּאוּ בֵּית לֶחֶם, בִּתְחִלַּת, קְצִיר שְׂעֹרִים…

לְכָה-נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים…

וַתִּדְבַּק בְּנַעֲרוֹת בֹּעַז, לְלַקֵּט עַד כְּלוֹת קְצִיר הַשְּׂעֹרִים, וּקְצִיר הַחִטִּים…

הִנֵּה הוּא, זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה…

 מודגש איפה כי המבחן לעזיבת עבודת האלילים, מתרחש סביב החיטה וקצירתה. הנה כוכב אלומת השיבולים ספיקה, פותח בפנינו צוהר למעבר בין תרבויות מיתולוגיות לאמונה המונותאיסטית באל אחד, סביב חג השבועות – קציר חיטים.

חג שבועות שמח

שלמה בוסקילה

שתפו את המאמר