לט"ו בשבט – על צמחים וכוכבים

ט"ו בשבת הגיע, חג לאילנות

אך משום מה, לא בשמים היא!!

מעניין מאוד, אך מבין 88 קבוצות הכוכבים, אין לא אחת כנגד עצים, צמחים ועשבים והצומח אינו מקבל שום ייצוג ברקיע.בעלי חיים, גיבורים, אלים, כלים, עצמים גיאוגרפיים – מכל אלה יש בשפע. אך אם נבדוק נמצא שלא ניתן כבוד שמיימי לשום צמח.אף לא בקבוצות כוכבים שלא קיימות כיום – ויש לא מעטות כאלה – לא תמצאו צמחים.אמנם יש את השיבולת היא הכוכב ספיקה בבתולה, והערבים קראו לקבוצת כלב הקטן על שם עץ השקמה (ג'ומז). אך ככלל, אין צמחים בשמים.

למרות שעל פני האדמה, עצים תפסו מכום חשוב בפולחן ועצים קדושים הינם תופעה חוצת תרבויות.אלון ואלות זכו לשמות המבטאים את היותם אלים, עצי האשרה שנעבדו לאורך תקופות ארוכות ועצי האשוח הנוהגים עד ימינו.צמחי מאכל תפסו אף הם מקום חשוב בתרבות, החל משבעת המינים שלנו ועד עצי פרי, קטניות, שיחים ועלי מאכל אחרים בתנ"ך וביתר התרבויות כל אחת לפי מקומה ותרבותה החקלאית. אך לכל זה בשמים לא תמצאו כל זכר.

ובגן עדן הקדמוני – שפע אילנות ועצים ובראשם עץ הדעת.
כמסופר: וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן–מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר. וַיַּצְמַח יְהוָה אֱלֹהִים, מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה, וְטוֹב לְמַאֲכָל–וְעֵץ הַחַיִּים, בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע. (בראשית ב' ט'-י').
לכאורה אך טבעי שצמחי גן עדן יקבלו ייצוג ראוי בינות לכוכבי מרום.

עוד מעניינת היא העובדה, שישנם לא מעט צמחים הקרויים על שמות כוכבים. אחד המפורסמים שבהם הוא צמח התה המדברי – כוכב ריחני וכוכב ננסי, אותם אנו נוהגים לחלוט בלילות תצפית קרים. כוכבי אניס נחשבים תבלין טעים ונפוץ ועוד רבים רבים שהתואר "כוכב" על הטיותיו השונות נלוווה לשמם.אך הסיבה היא כנראה הדמיון של צמחים רבים לצורה הדמיונית שבה נוטים לראות כוכבים..

מדוע השמים נעדרי צמחים?האם זה משום שלתפיסת הקדמונים צמחים מקומם רק על פני האדמה ולא בשמים? והאסטרונומים לאורך הדורות המשיכו את המסורת העתיקה הזו?זו לכאורה תשובה מספקת, אם לא שהיינו מוצאים שפעת בעלי חיים מכל מין וסוג, גדולים וקטנים "המככבים" ברקיע השמים.. ואלה כידוע חיים על פני האדמה ותלויים בה לא פחות מן הצמחים.

יש לכם רעיונות?
המשיכו לפרוח

שלמה

שתפו את המאמר