"הבט נא השמיימה"

א. שאו מרום עיניכם
1. ____________________________________________________

אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים  בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים  וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ.
[מתוך התפילה]

2. _____________________________________________________

שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא.
[ישעיהו מ' כ"ו]

3. _____________________________________________________

אֵל אָדון עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים. בָּרוּךְ וּמְברָךְ בְּפִי כָּל נְּשָׁמָה.
גָּדְלו וְטוּבו לִפְנֵי עולָם. דַּעַת וּתְבוּנָה סובְבִים הודו:
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּות הַקּדֶשׁ. וְנֶהְדָּר בְּכָבוד עַל הַמֶּרְכָּבָה.
זְכוּת וּמִישׁור לִפְנֵי כִסְאו. חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבודו:
טובִים מְאורות שֶׁבָּרָא אֱלהֵינוּ. יְצָרָם בְּדַעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל.
כּחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם. לִהְיות מושְׁלִים בְּקֶרֶב תֵּבֵל:
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נוגַהּ. נָאֶה זִיוָם בְּכָל הָעולָם.
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבואָם. עשִׂים בְּאֵימָה רְצון קונָם:
פְּאֵר וְכָבוד נותְנִים לִשְׁמו. צָהֳלָה וְרִנָּה לְזֵכֶר מַלְכוּתו.
קָרָא לַשֶּׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אור. רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה:
שֶׁבַח נותְנִים לו כָּל צְבָא מָרום. תִּפְאֶרֶת וּגְדֻלָּה שְׂרָפִים וְאופַנִּים וְחַיּות הַקּדֶשׁ:
[תפילת שחרית של שבת]

4. _____________________________________________________

[על הזיקין אומר ברוך שכוחו וגבורתו מלא עולם]: מאי זיקין? אמר שמואל: כוכבא דשביט, ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו. [בהירים לי שבילי השמים כשמי נהרדעה (עירי), חוץ מכוכב שביט שאיני יודע מה הוא].
[ברכות נ"ח]

ב. הכוכבים למה נבראו?
1. _____________________________________________________

(יד) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:  (טו) וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: (טז) וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: (יז) וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: (יח) וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: (יט) וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי: 
[בראשית א']

2. _____________________________________________________

וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: א"ר יהושע בן לוי נשתכללו שמים בחמה ולבנה ובמזלות .  
[בראשית רבה]

3. _____________________________________________________

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית מִזְמוֹר לְדָוִד: (ב) יְדֹוָד אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: (ג) מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם: (ד) כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה: (ה) מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ:
[תהילים ח']

4. _____________________________________________________

(ז) הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח וּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּם: (ח) נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹ וְדוֹרֵךְ עַל בָּמֳתֵי יָם: (ט) עֹשֶׂה עָשׁ כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן: (י) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: 
[איוב ט']
(לא) הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ משְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ: (לב) הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם: (לג) הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ:
[איוב ל"ח]

5. _____________________________________________________

(א) לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) הַשָּׁמַיִם, מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל; וּמַעֲשֵׂה יָדָיו, מַגִּיד הָרָקִיעַ. (ג) יוֹם לְיוֹם, יַבִּיעַ אֹמֶר; וְלַיְלָה לְּלַיְלָה, יְחַוֶּה-דָּעַת. (ד) אֵין-אֹמֶר, וְאֵין דְּבָרִים: בְּלִי, נִשְׁמָע קוֹלָם. (ה) בְּכָל-הָאָרֶץ, יָצָא קַוָּם, וּבִקְצֵה תֵבֵל, מִלֵּיהֶם; לַשֶּׁמֶשׁ, שָׂם-אֹהֶל בָּהֶם. (ו) וְהוּא–כְּחָתָן, יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ; יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר, לָרוּץ אֹרַח. (ז) מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מוֹצָאוֹ–וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם; וְאֵין נִסְתָּר, מֵחַמָּתוֹ.
[תהילים י"ט]
(ד) מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:
[תהילים קמ"ז]

ג. אסטרולוגיה עברית?!
1. _____________________________________________________

"וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה" –  ויתכן שהממשלה עוד כוח אצילות שהם מנהיגי התחתונים ובכחם ימשול כל מושל והמזל הצומח ביום ימשול בו והמזל הצומח בלילה ימשול בה .. והוא מה שאמר הכתוב מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא וכן לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא כי קריאת השמות היא ההבדלה בכחותם לזה כח הצדק והיושר ולזה כח הדם והחרב וכן בכל הכחות כידוע באצטגנינות והכל בכח עליון ולרצונו ולכך אמר גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ  ועל דרך הסוד שרמזתי לך תהיה ממשלה גמורה באמת
[רמב"ן בראשית א' י"ח]

2. _____________________________________________________

אמר רבי סימון אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל
הדה הוא דכתיב "הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ וגו'" לשון שוטר.
"התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח" רבי חנינא בר פפא ורבי סימון אמר כימה מעדנת את הפירות וכסיל מושך בין קשר לקשר,  הדה הוא דכתיב "התוציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם".
רבי תנחום בר חייא ורבי סימון אמרו מזל הוא שהוא ממזר את הפירות. 
[בראשית רבה י']

3. _____________________________________________________
         
וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ:
[בראשית ט"ו ה']
לפי פשוטו הוציאו מאהלו לחוץ לראות הכוכבים ולפי מדרשו אמר לו צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן. וכן שרי לא תלד, אבל שרה תלד. אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל. דבר אחר, הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים וזהו לשון הבטה מלמעלה למטה.
[רש"י שם]

4. _____________________________________________________

אמר להו רבי חנינא פוקו אמרו ליה לבר ליואי [לכו ואמרו לבן לוי]  לא מזל יום גורם אלא מזל שעה גורם. האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא [מי שנולד במאדים יהיה אדם שופך דמים].
אמר רבי אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא [או מקיז דם, או גנב, או טבח או מוהל]. אמר רבה אנא במאדים הואי. אמר אביי מר נמי עניש וקטיל [מעניש במוות]. איתמר רבי חנינא אומר מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל.
ואף רב סבר אין מזל לישראל דאמר רב יהודה אמר רב מניין שאין מזל לישראל? שנאמר "ויוצא אותו החוצה" אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם בן ביתי יורש אותי? אמר לו: לאו, כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו: רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן. אמר ליה: צא מאיצטגנינות שלך שאין מזל לישראל.
מאי דעתיך דקאי [שעומד] צדק במערב?  מהדרנא ומוקמינא [מחזיר ומעמיד]  ליה במזרח. והיינו דכתיב [וזה שכתוב] מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו.
[שבת קנ"ו]

5. _____________________________________________________

ומדרבי עקיבא נמי אין מזל לישראל.
דרבי עקיבא הויא ליה ברתא [הייתה לו בת], אמרי ליה כלדאי ההוא יומא דעיילה לבי גננא טריק לה חיויא ומיתא [אמרו לו הכלדיים אותו יום שנכנסת לחופה נושך אותה נחש ומתה]. הוה דאיגא אמילתא טובא [היה דואג על הדבר הרבה].
ההוא יומא שקלתה למכבנתא דצתא בגודא איתרמי איתיב בעיניה דחיויא [אותו היום לקחה את הסיכה שלה ותקעה בקיר. הזדמן ונכנסה בעין של נחש]. לצפרא כי קא שקלה לה הוה קא סריך ואתי חיויא בתרה [בבוקר כשהוציאה אותה נסרך אחריה הנחש].
אמר לה אבוה מאי עבדת [מה עשית?]? אמרה ליה בפניא אתא עניא קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה קאימנא שקלתי לריסתנאי דיהבית לי יהבתיה ניהליה [בערב בא עני, קרא בפתח, והיו טרודים כל העולם בסעודה, ואין שומע לו, עמדתי נטלתי את מנתי שנתתם לי, ונתתיה לו]   
אמר לה מצוה עבדת [עשית]. נפק רבי עקיבא ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה
[שבת קנ"ו]

6. _____________________________________________________

כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְּמַעְלָה. יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים. וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם, כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג:
[ליקוטי מוהר"ן ל']

ד. חכמת התכונה
1. _____________________________________________________

תנו רבנן חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין…
חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם: אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין.
[פסחים צ"ד]

2. _____________________________________________________

שמואל רמי [מקשה שמואל]: כתיב עושה עש כסיל וכימה וכתיב עושה כימה וכסיל הא כיצד? אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל.
וגמירי [ולמדנו] אי לאו עוקצא דעקרבא דמנח בנהר דינור כל מאן דהוה טריקא ליה עקרבא לא הוה חיי [אם לא שעוקצו של עקרב מונח בנהר דינור, כל מי שעוקצו לא היה חי]. והיינו דקאמר ליה רחמנא לאיוב [וזה שאמר הקב"ה לאיוב] התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח.
[ברכות נ"ח]

3. _____________________________________________________

היין והדעת נמשלו ככימה ועקרב, כל שעה שכימה נראית ברקיע אין עקרב נראה ברקיע ומשעקרב נראה אין כימה נראית. כך היין משול כעקרב והדעת משולה ככימה, מה עקרב מכה בעוקצו כך היין מכה בסופו שנאמר (משלי כג) "אחריתו כנחש ישך", וכשם שהכימה מבשלת את הפירות ונותנת בהם טעם, כך הדעת נותנת ריח וטעם בדבריו של אדם. נכנס היין יצא הדעת כל מקום שיש יין אין דעת.
[במדבר רבה י']

4. _____________________________________________________

מאי כימה [מהי כימה?] אמר שמואל כמאה ככבי [כמאה כוכבים], אמרי לה דמכנפי ואמרי לה דמבדרן [יש שאמרו שהם מכנסים ויש שאמרו שהם מפוזרים]. מאי עש [מהי עש?] אמר רב יהודה יותא, מאי יותא? אמרי לה זנב טלה ואמרי לה רישא דעגלא [יש שאמרו זנב הטלה ויש שאמרו ראש העגלה].
[ברכות נ"ח]
וכי מה היא טיבה של אותה כימה שהיא כמו שבעה כוכבים ברקיע וכולם סמוכים זה לזה.
[תנא דבי אליהו ב']

5. _____________________________________________________

תא שמע [בוא ותשמע]: דתנא דבי אליהו רבי נתן אומר כל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. תדע, שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד הולך למזרח עומד כנגדו, לארבע רוחות העולם עומד כנגדו. מכלל [תבין מכך], דכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב. …תא שמע לעולם עגלה בצפון ועקרב בדרום וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב.
[פסחים צ"ד]

6. _____________________________________________________

רבן גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא [היו הולכים בספינה],  בהדי דרבן גמליאל הוה פיתא, בהדי רבי יהושע הוה פיתא וסולתא [אצל רבן גמליאל היה לחם ואצל רבי יהושע היה לחם וסולת]. שלים פיתיה דר' גמליאל סמך אסולתיה דרבי יהושע [כשנגמר לחמו של רבן גמליאל סמך על הסולת של רבי יהושע]. אמר ליה, מי הוה ידעת דהוה לן עכובא כולי האי דאיתית סולתא? [אמר לו, האם היית יודע שיהיה לנו עיכוב כל כך שהבאת סולת?]. אמר ליה [אמר לו] כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומתעה את (הספינות) הספנים ואמרתי שמא יעלה ויתעה [אותנו].
[הוריות י']

7. _____________________________________________________

על הזיקין: מאי זיקין אמר שמואל כוכבא דשביט ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו.
וגמירי דלא עבר כסלא ואי עבר כסלא חרב עלמא [ומקובלנו שלא עבר השביט את קבוצת כסיל, ואם עבר יחרב העולם].  והא קא חזינן דעבר? [והרי ראינו שעבר?] זיויה הוא דעבר ומתחזי כדעבר איהו [אורו הוא שעבר ונראה כאילו עבר הוא].
רב הונא בריה דרב יהושע [בנו של רב יהושע] אמר וילון הוא דמקרע מגלגל ומחזי נהורא דרקיעא [וילון הגלגל נקרע ונראה אור הרקיע].
רב אשי אמר כוכבא הוא דעקר מהאי גיסא דכסלא וחזי ליה חבריה מהך גיסא ומיבעית ומחזי כמאן דעבר [כוכב הוא שנעקר מצד אחד של קבוצת כסיל וראהו חברו מצד שני ונבהל ונראה כמי שעבר].
[ברכות נ"ח]

8. _____________________________________________________

אמר ריש לקיש: אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה, אתה עזבתני ושכחתני. אמר לה הקב"ה: בתי, י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל, ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון, ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון, ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך, ואת אמרת עזבתני ושכחתני?
[ברכות ל"ב ב']

ה. הכוכבים והמבול
1. _____________________________________________________

(כא) …לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי: (כב) עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ:
[בראשית ח']

2. _____________________________________________________

אמר ר' יוחנן לא שמשו המזלות כל אותן י"ב חדש [של המבול], אמר לו ר' יונתן שמשו אלא שלא היה רישומן ניכר. "לא ישבותו": רבי אליעזר אמר לא ישבותו מכאן שלא שבתו
ורבי יהושע אומר לא ישבותו מכאן ששבתו:
[בראשית רבה כ"ה]

3. _____________________________________________________

"עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו". לא ישבותו מלהתמיד על אותו האופן בלתי טבעי שהגבלתי להם אחר המבול. וזה שילך השמש על גלגל נוטה מקו משוה היום ובנטיתו תהיה סבת השתנות כל אלה הזמנים כי קודם המבול היה מהלך השמש תמיד בקו משוה היום ובזה היה אז תמיד עת האביב ובו היה תקון כללי ליסודות ולצמחים ולבעלי חיים ולאורך ימיהם. ואמר שיהיה זה כל ימי הארץ עד אשר יתקן האל יתברך את הקלקול שנעשה בה במבול כאמרו הארץ החדשה אשר אני עושה כי אז ישיב מהלך השמש אל קו משוה היום כמאז ויהיה תקון כללי ליסודות ולצמחים ולבעלי חיים ולאורך חייהם כמו שהיה קודם המבול
[ספורנו על התורה, בראשית פרק ח' פסוק כ"ב]

4. _____________________________________________________

בשעה שהקדוש ברוך הוא בקש להביא מבול לעולם נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם. וכשבקש לסתמה, נטל שני כוכבים מעיש וסתמה. וליהדר לה? [ויחזיר את אלה שנטל?], אין הבור מתמלא מחוליתו. אי נמי [או גם] אין קטיגור נעשה סניגור. וליברי לה תרי כוכבי אחריני? [שיברא שני כוכבים אחרים?], אין כל חדש תחת השמש. אמר רב נחמן עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן לה שנאמר ועיש על בניה תנחם.
[ברכות נ"ח]

ו. כתר מלכות
ארץ

מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹתֶיךָ, בַעֲשׂוֹתְךָ כַּדּוּר הָאָרֶץ נֶחֱלַק לִשׁנַיִם ‑ / חֶצְיוֹ יַבָּשָׁה וְחֶצְיוֹ מָיִם? וְהִקַּפְתָּ עַל הַמַּיִם גַּלְגַּל הָרוּחַ, / סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ / וְעַל סְבִיבוֹתָיו יָנוּחַ, וְהִקַּפְתָּ עַל הָרוּחַ גַּלְגַּל הָאֵשׁ. וְהַיְסוֹדוֹת הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָם – לָהֶם יְסוֹד אֶחָד / וּמוֹצָאָם אֶחָד, וּמִמֶּנּוּ יוֹצְאִים וּמִתְחַדְּשִׁים / וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעּה רָאשִׁים.

ירח

מִי יְחַוֶּה גְדֻלָּתְךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל הָאֵשׁ גַּלְגַּל הָרָקִיעַ וּבוֹ הַיָּרֵחַ / וּמִזִּיו הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹאֵף וְזוֹרֵחַ? וּבְתִשְׁעָה וְעֶשְרִים יוֹם יִסּוֹב גַּלְגַּלוֹ / וְיַעֲלֶה דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ, וְסוֹדָיו מֵהֶם פְּשׁוּטִים וּמֵהֶם עֲמֻקִּים / וְגוּפוֹ פָחוּת מִגּוּף הָאָרֶץ כְּחֵלֶק מִתִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים חֲלָקִים, וְהוּא מְעוֹרֵר מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ חִדּוּשֵׁי עוֹלָם וְקוֹרוֹתָיו / וְטוֹבוֹתָיו וְרָעוֹתָיו / בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרוֹתָיו.

ליקויים

מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים? בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ. וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם, אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵי הָאָרֶץ, כּיִ בְרוּאֵי מַעֲלָה, וְאִם הֵם יְקָרִים, / עֲלֵיהֶם שׁוֹפֵט לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים. אַךְ יִחְיֶה אַחֲרֵי נָפְלוֹ / וְיָאִיר אַחֲרֵי אָפְלוֹ, וּבְהִדָּבְקוֹ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ עִם הַחַמָּה, אִם יְהִי תְּלִי בֵּינֵיהֶם / וְעַל קַו אֶחָד יַעַמְדוּ שְׁנֵיהֶם – אָז יַעֲמֹד הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּעָב שְׁחוֹרָה / וְיַסְתִּיר מֵעֵין כָּל רֹאֶיהָ מְאוֹרָהּ:

כוכב חמה

מִי יְסַפֵּר צִדְקוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל רְקִיעַ הַיָּרֵחַ גַּלְגַּל שֵׁנִי בְּאֵין יוֹצֵאת וָפֶרֶץ, / וּבוֹ כוֹכָב הַנִּקְרָא כּוֹכָב וּמִדָּתוֹ כְּחֵלֶק מִשְּׁנַיִם וְעֶשְׂרִים מִן הָאָרֶץ / וּמַקִּיף הַגַּלְגַּל בְּעֲשָׂרָה יָמִים בְּמֶרֶץ? וְהוּא מְעוֹרֵר בָּעוֹלָם רִיבוֹת וֹמְדָנִים / וְאֵיבוֹת וּרְגָנִים וְנוֹתֵן כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל וְלִצְבֹּר הוֹן / וְלִכְנוֹס עֹשֶׁר וּמָמוֹן. / בְּמִצְוַת הַבּוֹרֵא אוֹתוֹ לְשָׁרְתוֹ כְּעֶבֶד לִפְנֵי אָדוֹן. וְהוּא כּוֹכַב הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, / נוֹתֵן לִפְתָאִים עָרְמָה, / לְנַעַר דַּעַת וּמְזִמָּה.

נוגה

מִי יָבִין סוֹדוֹתֶיךָ בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל הַשֵּׁנִי גַּלְגַּל שְׁלִישִׁי וּבוֹ נֹגַהּ כִּגְבֶרֶת בֵּין חֲיָלֶיהָ / וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ? / וּבְעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ תִּסֹּב גְּלִילֶיהָ / וְגוּפָהּ כְּחֵלֶק מִשִּׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים מִן הָאָרֶץ לְיוֹדְעֵי סוֹדָהּ וּמַשְׂכִּילֶיהָ, וְהִיא מְחַדֶּשֶׁת בָּעוֹלָם כִּרְצוֹן בּוֹרְאָהּ הַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה / וְדִיצָה וְחֶדְוָה וְשִׁירוֹת וּרְנָנִים / וּמִצְהֲלוֹת חֻפּוֹת חֲתָנִים. וְהִיא מְקַשֶּׁרֶת פְּרִי תְנוּבוֹת וּשְׁאָר הַצְּמָחִים / מִמֶּגֶד תְּבוּאוֹת שֶׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.

שמש

מִי יַשְׂכִּיל סוֹדְךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל נֹגַה גַּלְגַּל רְבִיעִי וּבוֹ הַחַמָּה / וְסוֹבֶבֶת כָּל הַגַּלְגַּל בְּשָׁנָה תְמִימָה? / וְגוּפָהּ גָּדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ מֵאָה וְשִׁבְעִים פַּעַם בְּמוֹפְתֵי שֵׁכֶל וּמְזִמָּה / וְהִיא חוֹלֶקֶת אוֹר לְכָל כּוֹכְבֵי שָׁמָיְמָה / וְנוֹתֶנֶת תְּשׁוּבָה וְהוֹד מַלְכוּת וְאֵימָה / וּמְחַדֶּשֶׁת נִפְלָאוֹת בָּעוֹלָם – אִם לְשָׁלוֹם וְאִם לַמִּלְחָמָה / וְעוֹקֶרֶת מַלְכֻיּוֹת וְתַחְתָּם אֲחֵרוֹת מְקִימָה וּמְרִימָה, / וְלָהּ יְכֹלֶת לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים בְּיָד רָמָה, / וְהַכֹּל בִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא אוֹתָהּ בְּחָכְמָה. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם תִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַלְכָּהּ וּבֵית נְתִיבוֹת נִצָּבָה / וּבַשַּׁחַר תָּרִים רֹאשׁ וְתִקֹּד לָעֶרֶב בְּמַעֲרָבָהּ, / בָּעֶרֶב הִיא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה.

עונות השנה

מִי יָכִיל גְּדֻלָּתְךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ אוֹתָהּ לִמְנוֹת בָּהּ יָמִים וְשָׁנִים / וְעִתִּים מְזֻמָּנִים, / וּלְהַצְמִיחַ בָּהּ עֵץ עוֹשֶׂה פְרִי וּמַעֲדַנֹּת כִּימָה וּמוֹשְׁכוֹת כְּסִיל דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים? / וְשִׁשָׁה חֳדָשִׁים הוֹלֶכֶת לִפְאַת צָפוֹן לְחַמֵם הָאֲוִיר וְהַמַּיִם וְהָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, / וּכְפִי קִרְבָתָהּ לַצָּפוֹן יִגְדְּלוּ הַיָּמִים וְיַאַרְכוּ הַזְּמַנִים, / עַד יִמָּצֵא מָקוֹם אֲשֶׁר יִגְדַּל יוֹמוֹ עַד הֱיוֹתוֹ שִׁשָׁה חֳדָשִׁים בְּמוֹפְתִּים נֶאֱמָנִים. / וְשִׁשָׁה חֳדָשִׁים הוֹלֶכֶת לִפְאַת דָּרוֹם בְּמַעְגָּלִים נְתוּנִים, / עַד יִמָּצֵא מָקוֹם אֲשֶׁר יִגְדַּל לֵילוֹ עַד הֱיוֹתוֹ שִׁשָׁה חֳדָשִׁים לְפִי מִבְחַן הַבּוֹחֲנִים, / וּמִמֶנָהּ יִוָּדְעוּ קְצָת דַרְכֵי בוֹרְאָהּ וְשֶׁמֶץ מִגְבוּרוֹתָיו / וֶעֱזוּזוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו: כִּי מִגְדֻלַּת הָעֲבָדִים גְּדֻלַּת הָאָדוֹן וּכְבוֹדוֹ / לְכָל יוֹדְעֵי דָעַ וְעַל הָעֶבֶד יִגָּלֶה תֹּקֶף הָאָדוֹן וּכְבוֹדוֹ / וְכָל‑טוּב אֲדֹנָיו בְיָדוֹ!

מאדים

מִי יֵדַע פְּלִיאוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפךָ עַל גַּלְגַּל חַמָּה גַּלְגַּל חֲמִישִׁי וּבוֹ מַאֲדִים כְּמֶלֶךְ בְּהֵיכָלוֹ / וּבִשְׁמֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ יִסֹּב גַּלְגַּלוֹ? / וּמִדָּתוֹ כְּגוּף הָאָרֶץ פַּעַם וָחֵצִי וּשְׁמִינִית פַּעַם וְזֶה תַּכְלִית גָּדְלוֹ. וְהוּא כְגִבּוֹר עָרִיץ, מָגֵן גִּבּוֹרֵיהוּ מְאָדָּם / וּמְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת וְהֶרֶג וְאַבְדָן / וּמֻכֵּי חֶרֶב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף ­– נֶהְפַּךְ לְחֶרֶב לְשַׁדָּם / וּשְׁנוֹת בַּצֹּרֶת וּשְׂרֵפַת אֵשׁ וּרְעָמִים וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ וּמְדֻקָּרִים וּשְׁלוּפֵי חֶרֶב כְּנֶגְדָּם, / כִּי רַגְלֵיהֶם לָרַע יָרוּצוּ וִימַהֲרוּ לשְׁפֹךְ דָם.

צדק

מִי יַבִּיעַ נוֹרְאוֹתֶיךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל מַאֲדִים גַּלְגַּל שִׁשִּׁי הוֹלֵךְ בִּמְסִבָּה / עֲצוּמָה וְרַבָּה ­– צֶדֶק יָלִין בָּהּ? / וְגוּפוֹ גָּדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ חֲמִשָׁה וְשִׁבְעִים פַּעַם בְמִדַּת רָחְבָּהּ / וְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֶה שָׁנָה. וְהוּא כּוֹכַב הָרָצוֹן וְהָאַהֲבָה / וּמְעוֹרֵר יִרְאַת הַשֵּׁם וְיֹשֶׁר וּתְשׁוּבָה / וְכָל‑מדָּה טוֹבָה / וּמַרְבֶּה כָּל תְּבוּאָה וּתְנוּבָה / וּמַשְׁבִּית מִלְחָמוֹת וְאֵיבָה וּמְרִיבָה, וְדָתוֹ לְחַזֵּק בְּיָשְׁרוֹ כָּל בֶּדֶק / וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק.

שבתאי

מִי יְשֹוֹחֵחַ גְדֻלָּתֶךָ, בְּהַקִּיפְךָ עַל גַּלְגַּל צֶדֶק גַּלְגַּל שְׁבִיעִי וּבוֹ שַׁבְּתַי בִּתְקוּפָתוֹ? / וְגוּפוֹ גָּדוֹל מִגּוּף הָאָרֶץ אַחַת וְתִשְׁעִים פַּעַם בְּמִדָּתוֹ / וְסוֹבֵב הַגַּלְגַּל בִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בִּמְרוּצָתוֹ / וּמְעוֹרֵר מִלְחָמוֹת וּבִזָּה וּשְׁבִי וְרָעָב, כִּי כֵן דָּתוֹ, / וּמַחֲרִיב אֲרָצוֹת וְעוֹקֵר מַלְכֻיּוֹת בִּרְצוֹן הַמַּפְקִיד אוֹתוֹ לַעֲבֹד עֲבֹדָתוֹ ‑ / נָכְרִיָּה עֲבֹדָתוֹ!

גלגל המזלות

מִי יֵדַע הֲלִיכוֹתֶיךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ לְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת הֵיכָלוֹת / בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַזָּלוֹת? וְעַל טָלֶה וְשׁוֹר אָצַלְתָּ כֹחֲךָ בְּהִתְיַחֲדָם / וְהַשְּׁלִישִׁי תְּאוֹמִים כִּשְׁנֵי אַחִים בְּהִתְאַחֲדָם / וּדְמוּת פְנֵיהֶם פְנֵי אָדָם, וְלָרְבִיעִי וְהוּא סַרְטָן גַּם לָאַרְיֵה נָתַתָּ מֵהוֹדְךָ עָלָיו / וְלַאֲחוֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו, וְכֵן לַמֹּאזְנַיִם וְלָעַקְרָב אֲשֶׁר בְּצִדּוֹ הוּשָׁת, / וְהַתְּשִׁיעִי הַנִּבְרָא בְּצוּרַת גִּבּוֹר כֹּחוֹ לֹא נָשָׁת / וַיְהִי רוֹבֶה קַשָּׁת. וְכֵן נִבְרָא גְּדִי וּדְלִי בְּכֹחֲךָ הַגָּדוֹל / וּלְבַדּוֹ הַמַּזָּל הָאַחֲרוֹן – וַיְמַן יְיָ דָּג גָּדוֹל. וְאֵלֶּה הַמַּזָּלוֹת הַגְּבֹהִים וְנִשָּׂאִים בְּמַעֲלוֹתָם ‑ / שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִים לְאֻמּוֹתָם.

כוכבי השבת

מִי יַחְקֹר תַּעֲלוֹמוֹתֶיךָ, בְּהַאֲצִילְךָ עַל גַּלְגַּל הַמַּזָּלוֹת גַּלְגַּל תְּשִׁיעִי בְּמַעֲרָכוֹ / הַמַּקִּיף עַל כָּל הַגַּלְגַּלִּים וּבְרוּאֵיהֶם וְהֵם סְגורִים בְּתוֹכוֹ? / הַמַּנְהִיג כָּל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם וְגַּלְגִּלֵּיהֶם מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב לְתֹקֶף מַהֲלָכוֹ, / הַמִּשְׁתַּחֲוֶה פַּעַם בְּכָל‑יוֹם לִפְאַת מַעֲרָב לְמַלְכּוֹ וּמַמְלִיכוֹ, / וְכָל‑בְּרוּאֵי עוֹלָם בְּתוֹכוֹ / כְּגַרְגִּיר חַרְדָּל בַּיָּם הַגָּדוֹל לְתֹקֶף גָּדְלוֹ וְעֶרְכּוֹ, / וְהוּא וּגְדֻלָּתוֹ נֶחְשָׁב כְּאַיִן וּכְאֶפֶס לִגְדֻלַּת בּוֹרְאוֹ וּמַלְכּוֹ, וְכָל‑מַעֲלוֹתָיו וְגָדְלוֹ / מֵאֶפֶס וְתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ.

[קטעים נבחרים מתוך הפיוט "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול]