וירח לא יגיה אורו

"וירח לא יגיה אורו" (ישעיה י"ג)

על הליקוי:

בלילה שבין רביעי לחמישי, אור לי"ד סיון תשע"ב, התרחש ליקוי ירח מלא. זהו הליקוי הארוך והעמוק ביותר במאה הנוכחית שהיה גם נוח מאוד לצפייה בשל התרחשותו בשעות הערב המוקדמות יחסית, (לשם השוואה, מי שרצה לצפות בליקוי הקודם היה צריך לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר…).

ליקוי ירח מתרחש כאשר כדור הארץ מטיל את צילו על פני הירח ומונע מקרני השמש להאירו (כידוע, אין לירח אור עצמי והוא מקבל את אורו מהשמש). זה קורה כאשר השמש, כדור הארץ והירח נמצאים על אותו המישור – כשהירח במילואו וכדור הארץ נמצא בינו לבין השמש.

לכאורה, אם בכל חודש הירח מקיף את כדור הארץ, היה עלינו לצפות בליקוי ירח כל אמצע חודש (ובליקוי חמה כל מולד), מדוע זה לא קורה? זאת משום שמסלול הירח נוטה ממישור הסיבוב של כדור הארץ את השמש (מישור המילקה – שבו לוקים המאורות, נקרא גם האקליפטיק) בשיעור של 5 מעלות. כך שצריכים להתקיים מספר תנאים נדירים יחסית בשביל שיהיה ליקוי (שהירח יימצא באחד משני ה"קשרים" שבין מסלולו סביב הארץ למישור המילקה ושאלה יהיו מול השמש).

בליקוי חלקי, הירח נמצא באזור שחלק מקרני השמש מגיעות אליו והוא מוצל חלקית בלבד. לעומת זאת בליקוי מלא הירח נמצא לחלוטין בצילו של כדור הארץ. בליקוי הנוכחי שהיה עמוק וארוך מהרגיל (100 דקות ו-12 שניות), הירח היה ממש על מישור המילקה ובמרכזו של חרוט הצל המוטל מכדור הארץ.

למרות זאת היינו עדיין מסוגלים לראותו, מדוע? זאת ועוד, מי ששם לב, כשהירח היה באזור הצל המלא הוא נצבע בגווני אדום, מדוע? למרות הסתרת כדור הארץ את קרני השמש, חלק מקרני האור עדיין מסוגלות לעבור דרך האטמוספירה של כדוה"א ולהאיר את הירח. התופעה דומה למה שאנו מכירים כשהשמש או הירח נמצאים באופק ונצבעים בגווני אדום/חום. הנביא יואל מתאר את התופעה בפסוק: 'השמש ייהפך לחושך והירח לדם'. יואל ג'. מפרשים רבים אומרים שכפי הנראה הנביא מדבר על תופעות ליקוי חמה ולבנה.

__________________________________

ליקוי ירח במקורות:

"בזמן שהלבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל, בזמן שהחמה לוקה סימן רע לכל העולם כולו. משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו והניח פנס לפניהם. כעס עליהם ואמר לעבדו טול פנס מפניהם והושיבם בחושך …לוקה במזרח סימן רע ליושבי מזרח, במערב סימן רע ליושבי מערב, באמצע הרקיע סימן רע לכל העולם כולו ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתייראין מכל אלו, שנאמר, 'כה אמר ה': אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה'". (ירמיהו י' ב'. מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א').

קושיא ידועה היא: אם התרחשות הליקוי תלויה במהלכם של גרמי השמים וניתן לצפות זאת מראש, כיצד ניתן לראות בהם 'סימן' כלשהו? המהר"ל מפראג בספרו 'באר הגולה' מסביר את העניין באופן זה: עצם האפשרות הקיימת בעולם לחטוא, היא פחיתות וחסרון. ליקוי המאורות מעיד על פחיתות זו של העולם. לעתיד לבוא, כאשר יקויים 'ומל השם אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך' (דברים ל'), אז לא יהיה לקות המאורות חסרון כלל, כי אז נאמר 'וחפרה הלבנה ובושה החמה וגו' והיה ה' לך לאור עולם' (ישעי' כ"ד). כאשר השם הוא אורו של עולם, אור המאורות בטל לגביו וודאי שאין ליקויים נחשב לפחיתות וחסרון.

מילים דומות אמר הפיזיקאי והפילוסוף הצרפתי המפורסם בלייז פסקל: 'ניתן למצוא בטבע שלמות המעידה על בריאתו בצלם אלוקים, ובאותה מידה, חוסר שלמות המעידה על היותו רק צלם'.

מעניין עוד לקרוא את פיוטו המופלא של רבי שלמה אבן גבירול, 'כתר מלכות' המתאר את ליקוי הירח:
מִי יַזְכִּיר תְּהִלָּתֶךָ, בַּעֲשׂוֹתְךָ הַיָּרֵחַ רֹאשׁ לְחֶשְׁבּוֹן מוֹעֲדִים וּזְמַנִּים / וּתְקוּפוֹת וְאוֹתוֹת לְיָמִים וְשָׁנִים? בַּלַּיְלָה מֶמְשַׁלְתּוֹ, / עַד בּוֹא עִתּוֹ / וְתֶחְשַׁךְ יִפְעָתוֹ / וְיִתְכַּסֶּה מַעֲטֵה קַדְרוּתוֹ, / כִּי מִמְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ אוֹרָתוֹ. וּבְלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אִם יַעֲמְדוּ עַל קַו הַתְּלִי שְׁנֵיהֶם / וְיַפְרִיד בֵּינֵהֶם– אָז הַיָּרֵחַ לֹא יָהֵל אוֹרוֹ / וְיִדְעַךְ נֵרוֹ:

__________________________________

חווייה אסטרונומית נדירה:

אירוע אסטרונומי כמו ליקוי ירח מלא, הוא הזדמנות להצטרף לאותם 'המשוגעים לדבר' חובבי האסטרונומיה. אלה היוצאים לבלות בלילות תצפית ארוכים במדבר, סוחבים עמם טלסקופים כבדים ואמצעי תצפית נוספים ומתמוגגים מאושר כאשר הצליחו 'לצוד' בטלסקופ גרם שמיים חמקמק כמו 'גלקסיית המערבולת' או 'צביר הנחש'. מרחבי היקום העמוקים, הבלתי נתפסים, המתגלים לעיני הצופה, מאפשרים התנסות בחוויה של 'נגיעה באין סוף…'. חובבי אסטרונומיה רבים מנסים בהזדמנויות כמו ליקוי ירח, להדליק אנשים נוספים לעניין, לחברם אל השמיים וללמד את המסתורין של 'שבילי דרקיע' .

בליל הליקוי נערכו תצפיות רבות ברחבי הארץ, אחת המעניינות שבהם התקיימה ע"י מושב 'בית מאיר' שבהרי יהודה. לשם התאספו חובבי אסטרונומיה לא מעטים שצפו בירח, בכוכב הלכת שבתאי על טבעותיו המרהיבות ובגרמי שמים נוספים באמצעות טלסקופים, שמעו הסברים על הליקוי וערכו הכרות עם כיפת שמים וקבוצות הכוכבים. תצפית זו הייתה המשך לסדרת תצפיות והשתלמויות שהתקיימו בשנתיים האחרונות ב'בורות לוץ', 'הר טייסים' ו'מצפה יריחו'.

את התצפיות הללו יזמו "מרכז סיור ולימוד, בית ספר שדה 'סוסיא'" יחד עם שלמה בוסקילה וניר לוי מ'הדובה הגדולה' – אסטרונומיה תצפיתית. אם גם אתם מעוניינים להרחיב את ידיעותיכם בתחום מרתק זה ורצונכם לחוות 'נגיעה באין סוף…', הינכם מוזמנים לשני 'לילות עיון' באסטרונומיה שיתקיימו אי"ה בכ"ט תמוז – א' אב (31.7-1.8.2011 למניינם) בבית היערן ביער יתיר, עם מיטב המרצים והטלסקופים. עקבו אחרי הפרסומים.