תפילת גשם אסטרונומית לשמיני עצרת

ברגעי המעבר בין חג הסוכות, הושענא רבה ושמיני עצרת. כמה רמזים אסטרונומיים..

הערבות ההופכים להיות מוקד העניינים בשמיני עצרת, מזכירים לנו להרים עיניים  לשמים המכונים אף הם "ערבות" – "רוכב בערבות מלך עולמים". הבקשה היא: "ייַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" (דברים ל"ב ב'). יערוף/ירעיף עניינו יוריד מלמעלה, כשהכוונה כאן כמובן לשפעת גשמים שירדו משמים. (ב' מתחלפת בפ' ומקור המילה יערוף היא מהשורש ערב). במאמר מוסגר נציין שהשורש "ערב" הוא העשיר ביותר מכל השורשים העבריים בשלל המשמעויות שיש לו, ואחת מהם היא כאמור "שמים". 

המבט האסטרונומי לשמים הופך למבט שואל ומבקש גשם. הבקשה לשמים פתוחים ונקיים מעננים, מתחלפת בבקשת פתיחת שמים אחרת לגמרי.. אחת מתפילות הגשם היפות, היא זו שחיבר הקליר – גדול פייטני א"י ונקראת "יפתח ארץ לישע". הפיוט מחבר את 2 ענייני המבט אל השמים – זה האסטרונומי וזה המבקש גשם, כל בית כנגד אחד מ12 המזלות.

מצורף העתק התפילה מתוך מחזור ישן בדפוס אמסטרדם – עם איורים תמימים בפשטותם של 12 המזלות יחד עם חקלאים בעבודתם (בעמוד השער של המחזור מתגאים המוציאים לאור באיורים הללו..). המחזור משנת 1751 מתאר באומנות תחריטי עץ שהייתה רווחת מאוד באותם הימים ונחשבה לפסגת האומנות, את המזל החודשי הרמוז בכל בית בפיוט ומצרף גם עבודה חקלאית המתאימה לאותו החודש (כשאחת המלאכות באחד מחודשי החורף היא ישבה לצד אח העצים…) – השפעות נוצריות כמובן.. 

אם תעיינו עוד תגלו שהמחבר שתל 2 פסוקים כאקרוסטיכון לפיוט/תפילה. המילה הפותחת כל בית לקוחה מן הפסוק: "יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ וְהִלְוִיתָ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה (דברים כ"ח י"ב)" המילה הפותחת באמצע כל בית לקוחה מן הפסוק: "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל (ישעיהו נ"ה י')" כאשר בכל בבית מוזכרת המילה "מים" כמובן. 

שנזכה לשמים פתוחים ורב שפע