מיום שחרב בית המקדש לא נראה רקיע בטהרתו, שנאמר: אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" (בבלי, ברכות נ"ט)
לפי תפיסה זו, השפעות חורבן בית המקדש חורגות אל העולם האסטרונומי ויוצרת סוג של אפלולית ברקיע שאינה מאפשרת לראותו בטהרתו.
בעבר, סיפרנו לכם על קינה אסטרונומית עלומה לתשעה באב (תוכלו לקרוא על כך באתר האינטרנט של "הדובה הגדולה".
בפוסט זה נתייחס להיבטים אסטרונומיים בנבואות וקינות החורבן של הנביא עמוס.
הנביא עמוס (אחד מתרי-עשר הנביאים "הקטנים"), היה רועה צאן ומגדל שקמים ביישוב תקוע שבספר המדבר. הוא מתנבא על החורבן אשר יגיע בעקבות חטאי העם ומקונן על כך. נבואותיו, שנאמרו בסגנון מליצי ייחודי, מצטיינות בהקשרים לתופעות טבע ומלמדות על הכרותו של הנביא עם תחומי דעת מגוונים.
בנבואות עמוס ישנן כמה הקשרים אסטרונומיים:
ז הַהֹפְכִים לְלַעֲנָה, מִשְׁפָּט; וּצְדָקָה, לָאָרֶץ הִנִּיחוּ. ח עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ–יְהוָה שְׁמוֹ. (עמוס פרק ה' פסוקים ז'-ח')
בקינת חורבן זו מציג הנביא את ההופכים משפט שהוא מתוק, ללענה שהיא צמח מר ומשליכים את הצדקה ארצה, ("משפטי השם מתוקים מדבש". תהילים י"ט). וכביכול אומר להם: אתם ההופכים מתוק למר תענשו ע"י האל העושה כסיל וכימה, הופך בוקר לצלמוות ויום ללילה.
כסיל וכימה, הם כידוע קבוצות כוכבים בולטות בשמי החורף – הפליאדות ואוריון. קבוצת ענק וקבוצה זעירה המייצגים הפכים כיום ולילה. לפי התפיסה הקדומה בחז"ל קבוצות כוכבים אלו קשורות להופעת גשמי זעף והפסקתם.
_____________________________
כו וּנְשָׂאתֶם, אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם, וְאֵת, כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם–כּוֹכַב, אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, לָכֶם. (עמוס פרק ה' פסוק כ"ו)
בפסוק זה מתאר עמוס את עובדי הכוכבים כסיבה לחורבן.
כנראה מתוארת כאן עבודת כוכבי לכת שונים. מפרשים רבים (אבן עזרא, רבינו חננאל ואחרים), מזהים את "כיון צלמכם" עם כוכב הלכת שבתאי ואת "כוכב אלוהיכם" עם כוכב הלכת חמה/מרקורי.
לגבי "סכות מלככם", אין וודאות למי ולמה הכוונה. נשמח להצעות..
_____________________________
ט וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְהֵבֵאתִי הַשֶּׁמֶשׁ, בַּצָּהֳרָיִם; וְהַחֲשַׁכְתִּי לָאָרֶץ, בְּיוֹם אוֹר. (עמוס פרק ח' פסוק ט')
נבואת חורבן קלאסית בה מתנבא עמוס על החורבן ומדמה אותו להחשכת השמש בצהריים. תיאור ציורי לתופעה האסטרונומית של ליקוי חמה.
______________________________
ב אִם-יַחְתְּרוּ בִשְׁאוֹל, מִשָּׁם יָדִי תִקָּחֵם; וְאִם-יַעֲלוּ, הַשָּׁמַיִם–מִשָּׁם, אוֹרִידֵם… וְאִם-יִסָּתְרוּ מִנֶּגֶד עֵינַי, בְּקַרְקַע הַיָּם–מִשָּׁם אֲצַוֶּה אֶת-הַנָּחָשׁ, וּנְשָׁכָם. (עמוס פרק ט' פסוק ב')
הנבואה מתארת את רדיפת האל אחרי החוטאים להענישם, גם אם יימלטו לתהומות או יעלו השמיימה, או ירדו אל מצולות הים.
מיהו נחש הנמצא בקרעית הים? כנראה הכוונה לאותו "לויתן נחש בריח… אשר בים" (ישעיהו כ"ז). אחת מקבוצות כוכבי הסתיו היא מפלצת הים "קיטוס" – הלויתן אשר בים השמימי אודותיו מהלכות סיפורי אגדות רבים ומפורסמים.
דבר זה מתכתב עם נבואת הגאולה בסיומו של הפרק והספר:
יא בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת; (עמוס בפרק ט' פסוק י"א)
הקמת סוכת דוד הנופלת מתוארת בדרך כלל כאותה סוכה מיסטית העשויה מעורו של הלויתן ושמורה לצדיקים לעתיד לבוא.
_____________________________
ולסיום. היתכן שהפסוקים הבאים בספר עמוס מתארים אף הם קבוצות כוכבים?
יח הוֹי הַמִּתְאַוִּים, אֶת-יוֹם יְהוָה: לָמָּה-זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא-חֹשֶׁךְ וְלֹא-אוֹר. יט כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי, וּפְגָעוֹ הַדֹּב; וּבָא הַבַּיִת–וְסָמַךְ יָדוֹ עַל-הַקִּיר, וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ. כ הֲלֹא-חֹשֶׁךְ יוֹם יְהוָה, וְלֹא-אוֹר; וְאָפֵל, וְלֹא-נֹגַהּ לוֹ. (עמוס פרק ה' פסוקים י"ח-כ')
עמוס מתאר את "יום השם" כחושך ואופל – דבר המתאים להתבוננות בכוכבים. ומציין את העונש שיבוא לחוטאים שיהיה כמי שנמלט מצרה אחת לחברתה.
שימו לב לצרותיו של אותו חוטא: מנוסה מהאריה, פגישה עם דוב, הישענות על בית, ונשיכת הנחש.
כמה מפתיע: קבוצות כוכבים רצופות בשמים: מזל אריה, הדובה הגדולה, הבית ההפוך (קפיאוס), ונחש הדרקון.
מסתבר שלא לכך כיוון הנביא, אך זה בהחלט מעניין. ותודה ליאיר מאור על ההפניה הזו.
____________________________
שנזכה לשמים צלולים ולרקיע בטהרתו
כתב: שלמה בוסקילה