פוסט זה הוא תקציר של מאמרי "דרך כוכב מיעקב – השפעות אסטרונומיות על מרד בר-כוכבא". המאמר יפורסם בקרוב והוא עובד להרצאה שמסרתי בתקופה האחרונה מס' פעמים בבמות שונות. לכבוד ל"ג בעומר, אנו מעלים את עיקרי הדברים לכאן.
שאלות רבות נותרו ללא פתרון מספק בהקשר של מרד בר-כוכבא.
- המסורות מהדהדות קשר של בר-כוכבא עם ל"ג בעומר, על מה הוא מתבסס?
- מדוע כונה שמעון בן כוסבא ע"י הרומאים ורבי עקיבא "בר-כוכבא"? האם זו מטאפורה בלבד או שיש לה היבטים ריאליים?
- מה גרם להתלהבות המשיחית סביב דמותו? ומדוע רבי עקיבא תמך במשיחיותו של בר-כוכבא?
- מה היו המניעים לפרוץ המרד? ההיסטוריונים והחוקרים חלוקים עד היום בשאלה מהותית זו.
ההשערה שלי היא, שתופעות אסטרונומיות שאולי התרחשו בל"ג ומראה השמים וקונסטלציות הכוכבים במועד זה, בעומר יכולות לספק מענה הולם לתהיות הללו.
אכן, החוקר פרופ' הלל ניומן מאונ' חיפה, כתב מאמר מקיף העוסק בהופעתו של כוכב שביט בשמים בסמוך למרד ועורר התרגשות עזה שבהחלט יכולה להיות המניע לתחושות האקסטטיות המשיחיות ולפרוץ המרד.
עדויות על הופעת שביט בשלהי שנת 130 (או אפילו בשנת 132, שנת פרוץ המרד) קיימות אצל דיו-קאסיוס, פתולומיאוס, אוסביוס ועוד. כך שבהחלט אפשרי שדרשת רבי עקיבא "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" כעדות על משיחיותו של בר-כוכבא, אינה מטאפורה אלא כוכב קונקרטי.
על כך, ועל הכוכב "בעל החרב" המוזכר במדרשי חז"ל בהקשר לגואל שבא לישראל, על הכוכב המופיע על מטבעות בר כוכבא, כבר פורסם בשנים עברו וניתן לקרוא זאת גם באתר האינטרנט של "הדובה הגדולה".
הפעם, ברצוננו להרחיב את היריעה ולהציע השפעה אסטרונומית משמעותית הרבה יותר, כתוספת להגדרתו של פרופ' הלל ניומן את מרד בר-כוכבא "מלחמת הכוכבים".
"מלחמת הכוכבים"
הדריאנוס הקיסר, מולו נלחם ובו מרד בר-כוכבא, קיים את אחת ממערכות היחסים ההומוסקסואליות המפורסמות ביותר בתרבות ההלניסטית. היה לו מאהב צעיר, חכם ויפה תואר בשם אנטינואוס, ומקובל שמערכת היחסים ביניהם הייתה בעלת אופי מיני מובהק.
על פי ההיסטוריון הרומאי דיו-קסיוס, הקיסר הרומאי הדריאנוס צפה אף הוא כמובן בכוכב החדש שהופיע בשמים. למרבה הפלא, כוכב השביט הופיע זמן קצר לאחר שאהובו של הקיסר אנטינואוס טבע בנילוס בנסיבות לא ברורות (בשנת 131 לספירה).
לפי המסופר, בעת שהדריאנוס ביקר במצרים, ניבא לו האורקל של בסה שהוא עתיד למות בתוך זמן קצר. גורל זה יימנע רק אם ימות האדם האהוב עליו ביותר. מאלכסנדריה, יצא הדריאנוס עם אשתו ופמלייתו ומאהבו להפלגה על הנילוס. כששמע אנטינואוס, שאהבתו לקיסר הייתה עזה ביותר, על הנבואת האורקל, קפץ אל הנילוס כדי שהיא תתגשם בו ולא בהדריאנוס.
מרוב צער על מותו של אהובו שהקריב את חייו למענו, בנה הדריאנוס את העיר אנטינואופוליס על גדות הנילוס בסמוך למקום טביעתו. בעיר זו היה מקדש גדול בו עסקו בפולחן לאל אנטינואוס! כן! הדריאנוס הכריז על אנטינואוס אל. לא פחות. בנוסף, הקדיש הדריאנוס קבוצת כוכבים בשמים על שביל-החלב לזכרו כחלק מהכרזתו עליו כאל.
הופעתו של כוכב שביט בשמים (השביט עליו מספר דיו-קסיוס, שהופיע בשנת 130), הייתה הוכחת הדריאנוס לכך שאכן אהובו הפך לאל והוא מיהר להכריז על פולחנו של אנטינואוס ברבים. אגב, אנטינואוס הוא האדם האחרון שהוכרז והוכר כאל מחוץ לקיסרות הרומית.
לפי הגיאוגרף והאסטרונום קלאודיוס פתולומיאוס הוא תלמי, שהיה בן התקופה או לפחות חי בסמוך לה. קונסטלציית הכוכבים "אנטינואוס" שנקבעה בשמים לכבודו ולזכרו של אהוב הקיסר, הייתה צמודה ומחוברת לקונסטלציית "אקילה" (עיט/נשר) והיוו כעין קבוצה אחת. קבוצת כוכבים זו הופיעה בכל האטלסים האסטרונומיים שהודפסו באירופה עד המאה ה19.
בימי הביניים, החלו להתעלם מקבוצה זו משום שלא אהבו את הרעיון לתת ייצוג בכוכבים לאהבת חטאים הומוסקסואלית והתייחסו רק אל קונסטלציית "אקילה"-העיט הסמוכה, למרות שבאומנות הכוכבים כאמור, המשיכו לאייר את אנטינואוס עד המאה ה19. כיום קבוצה זו נמחקה כליל וכיום אינה חלק מקבוצות הכוכבים המקובלות, שרדה ממנה קבוצת כוכבים זעירה בשם "חץ" שהיא שריד לחץ שנשא בידו אנטינואוס, חץ שעוד נעסוק בו בהמשך. (מעניין שבאטלסים מוסלמיים כמו זה של אל-סופי ואטלסים מוסלמיים אחרים, קבוצה זו נעלמה הרבה קודם). קבוצת כוכבים זו, היא היחידה מ48 קבוצות הכוכבים "העתיקות" שהגדיר פתולומיאוס (תלמי), שאינה נחשבת כיום כקונסטלצייה מוכרת!
ההצעה שאני מעלה כאן היא, שלא לחינם הדריאנוס קבע את קבוצת "אנטינואוס" בסמוך לאקילה. שהרי, העיט/נשר (מבלי להיכנס במסגרת זו לדיון הארוך והמפורסם בעניין זיהויים של העיט והנשר המקראיים) הוא סימלה של רומא ובייחוד סמל הלגיון הרומי הנקרא "אקילה". סמל המשמש עד היום את גרמניה, ארה"ב ועוד ומקורו ברומא העתיקה. לפי פרשנות זו, הדריאנוס ראה באנטינואוס את האל המגן של הצבא הרומאי!
ניתן להתקדם צעד נוסף ולשער, שכוכב השביט במסלולו חלף בתוך או לפחות בקרבת קונסטלציית אנטינואוס/אקילה! וזה מה שחיזק בעיני הדריאנוס את אלוהותו של אנטינאוס, אלא שהשערה זו קשה להוכחה כמובן.
אך אם השערה זו נכונה, הרי שרבי עקיבא ובר-כוכבא שקיבלו את הופעת השביט בשמים כסימן למשיחיותו של בר-כוכבא, ראו בסמיכותה לקבוצת "אקילה/העיט" את הסימן ההפוך, דווקא לניצחון על רומא. ובנסיבות אלו, המרד שפרץ אולי היה הכרחי עבור הדריאנוס שראה במשיחיות של בר-כוכבא סוג של תחרות ישירה מול אהובו אנטינואוס.
נבואת עובדיה על אדום (וכפי שמקובל על חז"ל רומי היא אדום) נותנת נופך נוסף להשערה זו. "חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יְהוָה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה. ב. הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם בָּזוּי אַתָּה מְאֹד. ג. זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ אֹמֵר בְּלִבּוֹ מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ. ד אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם יְהוָה". (עובדיה, א', א'-ד'). ובסוף אותו הפרק: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה". (עובדיה, א', כ"א).
"וקם שבט מישראל"
מוטיב אגדתי נוסף החוזר שוב ושוב ביחס לב-כוכבא, קושר אותו לאריה. לפי גרסאות אחדות בר-כוכבא נלחם עם אריה והכניעו, לפי גרסאות אחרות הגיבור האגדי הכניע ואילף את האריה כדי שזה יסייע לו במלחמותיו.
הקשר בין משיחיות/מלכות יהודה ושושלת בית דוד הוא ברור. "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. י לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שילה [שִׁילוֹ] וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים". (בראשית, מ"ט, ט'). וכן אצל דוד המלך: "גַּם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ…" (שמואל א', י"ז, ל"ה). ובנבואת בלעם (!): "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" (במדבר, כ"ג, כ"ד).
שמא בר-כוכבא נלחם עם אריה כגלדיאטור בתיאטרון הרומי והצליח להכניעו? בהחלט ייתכן. ממצא ארכיאולוגי ייחודי שנמצא בחפירות במדבר יהודה ובו חותם שאותר יחד עם אגרותיו של בר-כוכבא. ע"ג החותם טבועה דמות גיבור הנלחם עם אריה! לדעת הארכיאולוג יגאל ידין המדובר בחותמו של בר-כוכבא!
אמנם גיבורים רבים נלחמו, צדו והכניעו אריות, אך הגיבור המפורסם ביותר הנלחם עם אריה, הוא הדמות המיתולוגית "הרקולס". גיבור מיתולוגי זה חולל מעשי גבורה רבים אשר אחד מהם הוא הכנעת האריה המפלצתי ששכן בעיר נמאה. פסליו של הרקולס נלחם באריה היו נפוצים מאוד, וגם בחפירות בארץ נמצא פסל כזה ולמרבה הפלא הוא מתקופתו של בר-כוכבא. החותם שנמצא בחפירות בר-כוכבא, אכן דומה ביותר באופן שקשה להתעלם ממנו לפסלי הרקולס הנחלם באריה.
ברצוני להעלות הצעה נועזת לפיה הייתה קיימת הקבלה בין הגיבור בר-כוכבא לגיבור המיתי הרקולס… גיבורים "כמו הרקולס" אנו מוצאים עד ימינו אנו. ואולי בר-כוכבא עצמו "אימץ" את דמותו של הרקולס הגיבור, "ייהד" אותו וטבע את חותמו בדמות הרקולס הנלחם באריה.
הביטוי "הרקולס נולד מחדש" חוזר על עצמו בתקופה הרומית בהקשר של גיבורים/שליטים שצדו אריה או נלחמו בזירה עם אריה והכניעוהו (אפילו הדריאנוס יצא לציד אריות יחד עם מאהבו אנטינואוס…) וקרבות גלדיאטורים הגיעו לשיאם בתקופת מרד בר-כוכבא.
מן השמים נלחמו הכוכבים ממסלותם:
בשירת דבורה מוזכר הפסוק המפורסם לפיו גרמי השמים סייעו לדבורה וברק-בן-אבינועם במלחמתם בסיסרא. "מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם…" (שופטים, ה', כ').
הנה ליהודים יש מסורת שאף גרמי השמים והכוכבים בשמים מסייעים במלחמתם. כך גם במלחמתו המפורסמת של יהושע בן-נון עם מלכי השפלה בה הוכרע הניצחון באמצעות: "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע, י', י"ב).
ברצוני להציע, שמלבד הופעת השביט בשמים שעוררה סנסציה רבה, קונסטלציות כוכבים רבות שיחקו תפקיד משמעותי במרד בר-כוכבא, היוו השראה ללוחמים והכניסו אוירה מיתית למרד. רוח מיתית זו עשויה הייתה לעורר תחושות אקסטטיות ולהוות גם את הגורם להתעוררות המשיחית.
הבה נדמיין את מראה שמי הליל הבהירים של סוף האביב וראשית הקיץ, בין פסח לל"ג בעומר.
במרכז התמונה השמיימית נמצאת קבוצת הכוכבים אקילה – נשר/עיט סימלה של רומא. לצידה קבוצה זעירה יחסית "חץ". ע"פ המיתולוגיה, החץ נורה לכיוון העיט ע"י הגיבור האגדי הרקולס (זאת במטרה להציל את פרומתאוס מהעיט המנקר את כבדו כעונש על כך שהוא גנב את האש מידי האלים).
אם אכן הזדהה בר-כוכבא עם דמות של הרקולס, הרי שמיתוס זה מעורר אותו לשלוח אף הוא חץ אל ליבה של רומא ואל סמל הלגיון של הצבא הרומי ולפתוח במרד. קבוצת הכוכבים אריה, המסמלת במיתוס את האריה הנמאי אותו הכניע הרקולס, מזכירה לנו ש'גור אריה יהודה'! ולא רק הרקולס, גם גיבורי ישראל הכניעו אריות…
קבוצת אנטינואוס, מסמלת את האל המגן על רומא עליו הכריז הדריאנוס והיא נמצאת בדיוק בין העיט לבין החץ. המסורת של אומנות הכוכבים מציירת את אנטינואוס תופס את החץ! אותו כאמור ירה הרקולס/בר-כוכבא בליבו של העיט ומציל כביכול את רומא. (ישנה קבוצת כוכבים זעירה נוספת ממש באותו האזור בשמים, הנקראת קבוצת "מגן"!).
וכאן נכנס לתפקיד כוכב השביט. כוכב השביט הנמצא בתנועה, מפיח רוח חיים בתמונה, מעורר אותה (הופך אותה מתמונת סטילס לסרט…) ויוצר סיפור מיתולוגי חדש בעל השפעה אדירה על בני האדם שהתבוננו בשמים באותה התקופה. כפי שכבר הוזכר קודם, הקשר בין חץ לשביט הוא מאוד ברור ובולט, ואם השערתנו נכונה, תנועת השביט סימלה את מעופו של "החץ" אל ליבו של העיט/נשר/אקילה סמל הליגיון הרומאי!
תמיכה לרעיון זה ניתן לקבל מפרשנותו של רבי אברהם בן עזרא, שמלבד היותו פרשן תנ"כי חשוב, היה גם אסטרונום ואסטרולוג נודע. הוא מפרש את הפסוק "דרך כוכב מיעקב" בהקשר מובהק למלחמת הכוכבים של סיסרא ואת הופעת השביט כתופעה ש"קמה" בין הכוכבים. "יש דמות כוכבים דורכים ברקיע שלא היו בתולדת ולא נודעו: וקם שבט. מלכות והנכון בעיני כי מלת דרך שיראה בדרכו כטעם הכוכבים ממסילותם…." (ראב"ע, במדבר, כ"ד, י"ז).
אם אכן מרידתו של בר-כוכבא בהדריאנוס היא "מלחמת כוכבים" מיתולוגית בין מלך המשיח, לבין הדריאנוס והאל המוכרז אנטינואוס, ניתן לקרוא ולהבין את נבואת בלעם אותה דורש רבי עקיבא באופן עמוק ורחב יותר.
"אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת. יח. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. יט. וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר". (במדבר כ"ד, י"ז-י"ט)
הפסוקים המלאים בנבואתו של בלעם אותם דרש רבי עקיבא מרמזים על עתידיותה של הנבואה ("אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב") ועל היותו של הכוכב המבשר את בוא המשיח – כוכב שביט.
הנבואה עוסקת בצורה ברורה במלחמה עם אדום, כנ"ל, הקיסרות הרומית נחשבה כמקבילה של אדום לפי תפיסת חז"ל. לפי דרשת רבי עקיבא, זו איננה נבואה משיחית כללית אלא מאוד קונקרטית, משיח שיילחם באדום.
הנה, ניתן לראות את מקורות ההשראה לאירועים הדרמטיים סביב המרד ולתחושות ההתלהבות המשיחית האקסטטית, בכוח ההשפעה המיתי והעוצמתי שהיו מתעוררים באותם הימים למראה קבוצות הכוכבים ולמראה כוכב השביט החולף ביניהם ומבשר מלכות ומלחמה.
כתב: שלמה בוסקילה
בתמונות:
- קבוצות הכוכבים אנטינואוס, העיט והחץ. מתוך האטלס של ג'יימיסון לונדון 1822
- חותמו של בר כוכבא מתוך ספרו של יגאל ידין "בר-כוכבא"
- הרקולס נלחם באריה (ויקיפדיה)
- מפת שמי ראשית הקיץ. בה ניתן לראות את קבוצות הכוכבים אשר יחד עם הופעת השביט עשויות היו להשפיע על התפרצות המרד והכרזה על משיחיותו של בר-כוכבא
