שביטים ומטאורים במקורות

הופעתם של כוכבי שביט היא תמיד נדירה ומעניינת.

האם חכמי ישראל תיקנו ברכה מיוחדת על מראה כוכב שביט?

לכאורה כן…

"עַל הַזִּיקִין, וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת – אוֹמֵר, בָּרוּךְ שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם. עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת, וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, אוֹמֵר -בָּרוּךְ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית"  (משנה ברכות פרק ט' משנה ב').

ובתלמוד הבבלי:

"על הזיקין: מאי זיקין אמר שמואל. כוכבא דשביט ואמר שמואל נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא לבר מכוכבא דשביט דלא ידענא מאי ניהו" (תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נ"ח).

ובתרגום: מהם זיקין? אמר שמואל כוכב שביט. ואמר שמואל, נהירים לי שבילי השמים כשבילי נהרדעא (עירי) חוץ מכוכב שביט שאיני יודע מה הוא.

כלומר, שמואל האמורא האסטרונום מזהה את המונח "זיקין" ככוכב שביט שאינו יודע מה הוא… האם כוונתו לכך שהוא לא צפה בחייו בכוכבי שביט? שאינו יודע לחשב מסלוליהם? שאינו מבין את תופעת השביטים? בכל אופן, לדברי שמואל זיקין = שביט.

אך האם הכוונה של המשנה ושל שמואל לכוכב שביט או שמא למטאור?

המונח שביט מגיע מן המילה "שבט" שמשמעה מקל, משען, מטה. כך שמילולית המונח יכול לתאר גם כוכב שביט שהוא כוכב בעל זנב וגם מטאור המותיר שובל במעופו.

אם ננתח את המשנה, חלקה הראשון עוסק בתופעות מהירות וקצרות זוועות (רעידות אדמה), ברקים ורעמים, שעליהם מברכים ברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם ואילו חלקה השני של המשנה עוסק בתופעות קבועות אך מרשימות: הרים וגבעות, ימים ונהרות ומדבריות שעליהם מברך עושה מעשה בראשית.

אם תופעת "זיקין" מקבילה לרעידות אדמה, ברקים ורעמים הרי שהיא יותר דומה למטאור מאשר להופעת שביט.

ואכן רש"י והערוך מפרשים כנראה ש"זיקין" הכוונה ל"כוכבים נופלים".

"כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום וארוך כשבט שהוא יורה ונראה כמו שפותח רקיע" (פירוש רש"י). או "הכוכב הנראה בשמים מנתר ממקום למקום כאדם השובט בשבט ומורידו על התינוק שמתרה בו, לפיכך נקרא שביט…" (פירוש הערוך).

כל מי שמכיר את תנועת כוכבי השביט בשמים יודע שאינם נראים כחץ היורה או מנתר ממקום למקום.. ותיאור זה הולם להפליא את תופעת המטאורים.

לעומתם, הרמב"ם ורבי עובדיה מברטנורא הביאו 2 פירושים אפשריים ל"זיקין". האחד – מטאור והשני כוכב בעל זנב.

וְעַל הָאוֹר שֶׁבָּאַוֵּיר שֶׁיֵּרָאוּ כְּאִלּוּ הֶן כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ כְּמוֹ כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זָנָב–עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ–מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכּוֹחוֹ מָלֵא עוֹלָם… (רמב"ם, משנה תורה, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"ז)

"כוכב הנראה כמו שפותח הרקיע ויורה כחץ ממקום למקום. אי נמי (או גם) כוכב שנראה כמו שיש לו זנב ארוך" (פירוש רבי עובדיה מברטנורא)

האם ייתכן שמפרשים אלו ראו מטאור ושביט כאותה תופעה? אולי מטאור היה לדעתם שביט מהיר במיוחד? שמא זו כוונת האמורא שמואל שאינו יודע מהו שביט…? מטאור או comet ?

פירוש מעניין למשנה זו ולדברי האמורא שמואל, מביא הרב אברהם יצחק הכהן קוק בפירושו עין איה למסכת ברכות. לפי פירושו, זיקין=שביט והכוונה לתופעת מטר המטאורים שמקורם מכוכב שביט.

"כוכבי השביט שהם בעלי חומר פרוע, בהפגשם בחומר כדור האדמה מתפוצצים מהם חלקים רבים שיורדים בדמות רשפי אש ואבני אש על האדמה. והמה הזיקין שהם עצם כוכבא דשביט, שהם הרבים המתפרדים מהחומר הגדול הפרוע האחד שנעו מעגלותיו הלאה ממסלול השמשי שלנו" (עין איה, ברכות, ט, קכ"ו).

כתב: שלמה בוסקילה

שתפו את המאמר