הרקולס – בין הנחש הממית לנחש המחיה

בימים אלו, כאשר תרימו עיניים לשמים, בדיוק מעל לראשכם תנצנץ קבוצת הכוכבים הקרויה על שמו של הגיבור האגדי הרקולס.

אם תמתחו קו בין שני כוכבי השבת הבולטים ביותר בשמים, ארקטורוס במערב וווגה במזרח, תגלו ביניהם 2 קבוצות כוכבים – הכתר הצפוני והרקולס (מומלץ להיעזר באפליקציה מתאימה או מפת כוכבים).

קבוצת הרקולס מעניינת אותנו בד"כ בשל הצביר הכדורי המרשים במיוחד שהיא מארחת M13 הניתן לצפייה אף במשקפת אם אתם במקום חשוך במיוחד. אבל הפעם אנו רוצים לספר לכם משהו אחר.

הרקולס והנחשים:

כבר בלידתו נקשר הרקולס אל נחשים כאשר הרה שלחה 2 נחשים שימיתוהו בעריסתו משום שלא היה באמת בנה.. (השם הרקולס מגיע מן השם תהילתה של הרה ובא בעצם ללעוג לה..) אך הרקולס חנק בידיו את 2 הנחשים.

בהמשך חייו הסוערים, פוגש הרקולס נחש נוסף, את ההידרה – נחש המים המפלצתי בעל 8 הראשים ומכניע אף אותו.

מעניין לגלות, שמצפון ומדרום לקבוצת הרקולס נמצאים בשמים 2 נחשים. מצפון, סמוך לידו של הרקולס, נמצאת קבוצת "דרקון" הנחש השרף המעופף שאת ראשו מחזיק הגיבור. ואילו מדרום, דורך הרקולס על נחש אחר, נחש הרפואה אותו נושא בידיו אופיוכוס "נושא הנחש". אופיוכוס הוא אסקלפיוס אל הרפואה ומטהו הכרוך נחש הפך להיות סמל הרפואה.

כבר בתורה מסופר על הנחש אותו עשה משה בפקודת האל והציבו על מטה בכדי לעצור את מגפת הנחשים במדבר סיני. הנחש המחיה לעומת הנחש הממית. ברפואה העממית המסורתית "דומה בדומה ירפא". ואולי, הרקולס הנלחם עם נחש ואולי אף מוכש על ידו, גם נרפא באמצעות נחש. אה.. רגע.. גם ברפואה המודרנית מטפלים בהכשת נחש באמצעות נסיוב המופק מארס הנחש.

חז"ל הכירו היטב את הקבוצה הזו ומספרים לנו שהרומאים עבדו אתה כעבודת כוכבים. בתלמוד הירושלמי היא מכונה "גדיה דארקליס" – כלומר מזלו של הרקולס. האסטרונום העברי הדגול רבי אברהם אבן עזרא, כינה את הקבוצה הזו בימי הביניים "הגיבור הכורע על ברכיו". כפי שנהוג היה לציירו באומנות הכוכבים הנפוצה בזמנו.

נסיים בדרש:

במסכת ראש השנה (ג', ח') "'עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס, וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי' (במ' כא). וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה? אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים".

חז"ל מלמדים אותנו שלא הנחש ממית ולא הנחש מחייה אלא למה משעבד את ליבו המרים עיניו למרום. האם לסיפור המיתולוגי המייצג את כוחות הטבע? או לבורא העולם?

כתב: שלמה בוסקילה

תמונה: אטלס ג'יימיסון