קבוצת הכוכבים לויתן וחגי הסתיו
הסתיו האסטרונומי החל זה מכבר והשבוע גם טיפות גשם ראשונות הצטרפו באי אלו מקומות בארצנו.
גם הכוכבים בשמים אומרים סתיו. ובאזור "הים השמימי" מככבת קבוצת מפלצת הים האגדית, קיטוס – הלויתן, היצור שהרעיד לבבות בימי קדם, הציף יבשות בגלי צונאמי אדירים והיה אימתם של הספנים.
כוכבי קבוצת לויתן מעט קשים לצפייה ואיתור, רובם כוכבים עמומים וממש מומלץ להשתמש במפת כוכבים או באפליקציה ייעודית בכדי לאתר את הקבוצה בשמים.
לכבוד יום הכיפורים אני משתף בכמה מחשבות על הלויתן השמימי.
במסורת היהודית, הלויתן מוכנע ע"י הבורא בכבודו ובעצמו והוא מתואר בתנ"ך כיצור עוצמתי ביותר.
∙ ספר ישעיהו פרק כ"ז, א: "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה, עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ, וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן; וְהָרַג אֶת-הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם".
∙ ספר תהילים פרק ע"ד, יד: "אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן; תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים".
∙ ספר איוב פרק מ', כה – פרק מ"א כו: "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה; וּבְחֶבֶל, תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ… דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ; סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה… עֲטִישֹׁתָיו, תָּהֶל אוֹר; וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי-שָׁחַר. מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ; כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּטוּ. מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן…"
גם בתלמודים ובמדרשים שמור ללויתן מקום של כבוד ואימה:
המדרש התלמודי מתאר את גודלו של הלווייתן וכוחו, ומציירו כבריה נוראה ואדירת ממדים, כדוגמת דברי רבה בר בר חנה אשר סיפר במסכת בבא בתרא: "פעם היינו מהלכים בספינה וראינו דג שעלה חול על גבו וקנים גדלים עליו. סבורים היינו – יבשה היא, עלינו ואפינו ובישלנו על גבו. כשחם גבו של הדג התהפך, ואלמלא הייתה הספינה קרובה – היינו טובעים בים", וכדברי רבי יוחנן: "פעם היינו מהלכים בספינה וראינו דג אחד שהוציא את ראשו מתוך המים והיו עיניו דומות כשתי לבנות ומני נחיריו נזרקו מים כשני נהרות של סורא".
בחז"ל יש גם התייחסויות ל"רהב" שרו של ים שעוזרו הוא הלויתן, בהם מתואר הבורא כמי שברא אותם וכמי שיכול בכוחו לנצח אותם. קיים הד לתפיסה הקדומה על ים-רהב בסיפור הבא:
"אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שבקש הקב"ה לברוא את עולמו, אמר לו לשר של ים: פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם. אמר לפניו: רִיבונו של עולם, דיי אם אעמוד בשלי. מיד בעט בו והרגו, והיינו דכתיב "בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב" (איוב כו, יב). אמר רבי יצחק: שרו של ים רהב שמו, ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד בפני רוחו". (תלמוד בבלי בבא בתרא ע"ד ע"ב). רהב הוא גם השם העברי שניתן לכוכב הלכת נפטון, אל הים המיתולגי.
מה שמפתיע הוא הא הפסוק בספר התהילים, בו הופך הלויתן מיצור מפלצתי מעורר חלחלה ל"משחק":
ספר תהילים פרק ק"ד, כד-כו : "מָה-רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ, ה' – כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ; מָלְאָה הָאָרֶץ"
איך קורה השינוי הדרמטי הזה בתפיסת הלויתן?
אם נשים לב נגלה כי חגי תשרי קשורים בצורה כזו או אחרת בלויתן, המככב כאמור בשמי הסתיו. וביום הכיפורים מתחולל השינוי בו הופך הלויתן ממפלצת אימתנית למשחק משעשע.
בימי הסליחות – מוזכר הלויתן בפתיחה לסליחות בפסוק "אתה ריצצת ראשי לויתן… תתננו מאכל לעם לציים".
בראש השנה – יום בריאת העולם, "היום הרת עולם".. הוא היום שבו נלחם כביכול הבורא עם הים ויצוריו האגדתיים והכניעם. ולכן בתפילות ראש השנה מוזכרים כמה וכמה פעמים גבורות הבורא בבריאת העולם.
הלויתן הוא יצור מפלצתי שהאל נלחם בו ומכניעו.
והנה מגיע יום הכיפורים, ואנו קוראים על יונה הנביא הנבלע ע"י לויתן (לפי רוב התרגומים הדג הבולע את יונה הוא מפלצת הים קיטוס הלויתן) כשאחרי יום כיפור, מגיע חג הסוכות בו מתפללים לשבת בסוכה המובטחת לעתיד לבוא שתהיה "סוכת עורו של לויתן" הגנוז יחד עם בשרו לצדיקים בגן העדן. המהפך הושלם!
מה קרה כאן?
יונה הנביא נשלח למשימה ממנה הוא בורח ובבריחתו מתרחק מהאל. יונה עובר מסע חזרה בתשובה בתוך בטן הלויתן, כשלאחריו הוא ממלא את שליחותו, נפגש עם אנשי נינווה ומלמדם תשובה מהי.
יונה הנביא עובר תיקון עצמי ושב אל האל ממנו ברח, הולך לקרב אל האלוהים את אנשי נינווה ומשיבם מדרכם הרעים. תהליך השינוי מתרחש בבטן הלויתן והוא סוג של תיקון ללויתן עצמו. ממציאות דמיונית לפיה ניתן לברוח מהאל ולהסתתר ממנו כיונה או להילחם עם האל כמו הלויתן, מתברר שהכל משחק…
זדונות הופכות לזכויות
מפלצת אימתנית הופכת למשחק
הבריחה מהאל הופכת לשיבה אל האל
הרע הופך לטוב
הרים הופכים לחוט השערה
הסתר פנים הופך לגילוי
גמר חתימה טובה
שיפתחו לכם שמים צלולים
כתב: שלמה בוסקילה
