על קבוצות הכוכבים של תלמי בגירסא עברית של רבי אברהם אבן עזרא
אחד מחשובי האסטרונומים בימי הביניים היה רבי אברהם אבן-עזרא. מלבד היותו מגדולי פרשני התנ"ך, משורר, בלשן, פילוסוף והוגה, הוא התפרסם גם בקרב בני דורו כמתמטיקאי, אסטרונום ואסטרולוג. הוא חיבר ספרי אסטרונומיה רבים שלא כולם שרדו. אחד מהם הוא "כלי נחושת – ביאור מלאכת כלי האצטרולב לבטלמיוס", ספר אחר הוא "ראשית חכמה" העוסק באסטרולוגיה ואסטרונומיה ועוד. בשל תרומתו החשובה לאסטרונומיה, נקרא אחד המכתשים על פני הירח על שמו.
בימי הביניים, הייתה האסטרונומיה מדע יהודי מאוד בין היתר בזכות ראב"ע, הרלב"ג, רבי אברהם ב"ר חייא הברצלוני ורבי אברהם זכות. באירופה של המאה ה14, מי שרצה ללמוד אסטרונומיה בצורה מדעית ולהתעדכן בחידושים בתחום, נאלץ ללמוד עברית כי הטקטסים המובילים נכתבו בשפה זו. תרומתם של האסטרונומיים היהודיים הייתה גם בשל היותם "סוכני מידע" שהעבירו ידע אסטרונומי שנוצר אצל אסטרונומים מוסלמים לאירופה הנוצרית.
ברשימה זו אתייחס למה שמכונה אצל אבן-עזרא ואסטרונומיים עבריים נוספים מימי הביניים, "מ"ח צורות הגלגל". כשהכוונה ל48 קבוצות הכוכבים שהוגדרו בספרו של פתולומיאוס (תלמי) "האלמג'סט. בשל ההגייה הערבית, נקרא פתולמיאוס בפיהם "בטלמיוס".
צילום של תיאור קבוצת הכוכבים "הכלב הגדול" מתוך האלמג'סט בגירסתו הלטינית
אבן עזרא בספרו "ראשית חכמה" משתמש בכינויים עבריים לקבוצות הכוכבים השונות, את חלקם קל מאוד לזהות וברורה כוונתו, אך בהחלט לא כל שמות הקבוצות שנתן ראב"ע מזוהות. בעקבות תלמי אף ראב"ע מחלק את השמים ל3. קבוצות מישור המילקה – 12 קבוצות "גלגל המזלות" שזיהויין ברור ואינו מוטל בספק. 15 קבוצות "דרומיות" ו21 קבוצות "צפוניות". סה"כ 48 – מ"ח.
בנוסף ל48, הוא מוסיף עוד קבוצות או חלקי קבוצות, כתוספות לקבוצות של תלמי, המתוארות בסגנון ייחודי לפי האופן בו צוירו. כמו למשל: " אדם השפל, ראשו למטה והוא צועק אל השם", או "אדם יש לו כלי ניגון מזהב והוא מזמר בו" ועוד רבות. אלו ברובן אינן מזוהות עם קונסטלציות המוכרות לנו כיום ובהחלט יהיה מעניין לזהותן.
הכי מעניינות אלו הקבוצות המתוארות ע"י ראב"ע באופן ציורי לפי "אנשי הודו". כך לדוגמא: "אשה יפה עומדת באויר והיא יודעת לתפור", או "כלב בידו השמאלית נר ובידו הימנית מפתח". ויש גם: "אשה בעלת שער ויש לה בן, והיא לובשת בגדים נשרפו מקצתם" ועוד תיאורי קבוצות מעניינים המספרים לנו על האופן שבו ראו אנשי הודו את השמים בתקופתו. אך שוב, לא ברור זיהויין של קבוצות אלו עם הקונסטלציות המוכרות לנו.
נסיון והצעה להשוות את הגדרותיו של ראב"ע לקבוצות של תלמי באלמג'סט ולקבוצות המוכרות כיום יעלה את התוצאה הבאה:
| קבוצות הכוכבים לפי ראב"ע | הצעה לזיהוי עם הקבוצות באלמג'סט |
| 12 קבוצות גלגל המזלות: מזוהות בבירור ללא ספק | |
| הקבוצות הדרומיות: | |
| 1. ארי הים ויש שקורין אותו דוב | ?? |
| 2. הכלב הגבור | אולי אוריון. לפי השם הערבי "אל-ג'בר" (הגבור). והשם נוצר משיבוש של "הגיבור שליד הכלב" (הקבוצה סמוכה לקבוצת כלב הגדול) |
| 3. הנהר | ארידאנוס |
| 4. הארנבת | ארנבת |
| 5. הכלב הגדול | כלב גדול |
| 6. הכלב הקטן | כלב קטן |
| 7. הספינה הגדולה | ספינת ארגו |
| 8. החיה | אולי הידרה. לפי השם הערבי של הקבוצה "אל-ח'ייה" (הנחש) |
| 9. הכוס | גביע |
| 10. העורב | עורב |
| 11. נושאת האריה חציה צורת אדם וחציה צורת סוס | קנטאור |
| 12. הנמר | אולי זאב. לפי אחד השמות הערביים של הקבוצה אל-סבע (חיית הפרא) |
| 13. המחתה | מזבח |
| 14. הנזר | כתר דרומי |
| 15. הדג הדרומי | דג דרומי |
| הקבוצות הצפוניות: | |
| 1. עיש ובניה | כמה הצעות אפשריות:
· הדובה קטנה. בשל הדמיון לשם הערבי "בנת-אל-נעאש" · רועה הדובים. בעקבות זיהויים ותרגומים נוצריים לאיזכור של "עיש" בתנ"ך · עגלון. בעקבות השם היווני הקדום של הקבוצה "אייס" |
| 2. הדוב הגדול | הדובה הגדולה |
| 3. התנין | דרקון |
| 4. בעלת הלהב | אולי חץ. בשל דמיונו ללהב (?) |
| 5. הכלב הנובח | אולי רועה הדובים. בעקבות השם הערבי של הקבוצה "אל-עאועווה" ("הנביחה") |
| 6. הנזר השמאלי | כתר צפוני |
| 7. ההולך על ארכובותיו | הרקולס |
| 8. הנשר הנופל | נבל |
| 9. התרנגולת | ברבור |
| 10. היושבת על הכסא | קסיופאה |
| 11. הנושא את ראש השטן | פרסאוס |
| 12. הרועה אשר בידו הרסן | אולי עגלון. לפי השם הערבי של הקבוצה "ענז" (עז, עיזים) ראו בקבוצה זו בעבר רועה וצאנו |
| 13. עוצרת החיה | אולי נושא הנחש ("עוצר את הנחש" וראה "החיה" להלן) ולפי השם הערבי "אל-ח'אווע" שפירושו מהפנט הנחשים |
| 14. החיה | אולי נחש. לפי השם הערבי של הקבוצה "אל-ח'ייה" (הנחש) |
| 15. השטן | אולי לויתן. בשל זיהויו עם מפלצת הים "קיטוס" (מפלצת=שטן) וההקשר לסיפור המיתולוגי לפיו פרסאוס (המזוהה עם "הנושא את ראש השטן"), הרג את הלויתן |
| 16. הנשר המעופף | עיט/נשר |
| 17. דג הים | דולפין |
| 18. ראש הסוס | סייח/סוסון |
| 19. סוס בעל הכנפיים | פגאסוס |
| 20. האשה שלא היה לה בעל | אנדרומדה |
| 21. המשולש | משולש |
לא ברור כיצד הגדיר ראב"ע את קבוצת "קפיאוס" שהייתה מוכרת לתלמי. לא ברור גם לאיזו קבוצה מתכוון ראב"ע "ארי הים ויש שקורין אותו דוב". לא נראה שיש קשר כלשהו בין הקבוצות הללו. בהחלט ייתכן שחלק מן הזיהויים וההצעות אינן מדוייקות. נשמח למי שישפוך אור על הנושא המעניין.
איור של רבי אברהם אבן עזרא (מתוך ויקיפדיה)
למרות התיאור השונה לעיתים מזה של תלמי שנתן ראב"ע לקונסטלציות השונות, והתוספות שהוספו לקבוצות, הוא ואחרים הקפידו על שמירת המספר של תלמי, 48 קבוצות. רק לקראת סוף ימי-הביניים החלו לפצל קבוצות ולהגדיר קבוצות נוספות.
ייתכן שהסיבה לשמירה על 48 קבוצות, היא הרצון לא ליצור בלבול ולשמור על המסורת התלמאית, אך בהחלט קיימת אפשרות שייחסו למספר משמעות מיסטית. המקובל הקדום רבי יוסף בן שלום אשכנזי ("הארוך"), תלמידו של הרשב"א, מקשר בהקדמתו הפרשנית לספר יצירה את "מ"ח צורות הגלגל" לפסוק "מי יספר בשחקים חכמה" ולחמישים שערי בינה. המקובל הרב מאיר הכהן פאפירש מהמאה ה17 כותב בספרו "מאורי אור" ערך מ"ח, ש48 קבוצות הכוכבים מכוונות כנגד מ"ח קרשי המשכן.
הרי לנו ייחוס מיסטי לקבוצותיו של פתולומיאוס.
ואם ב49 ימי ספירת העומר אנו נמצאים, וכידוע ימים אלו מכוונים כנגד 50 שערי בינה והספירות הקבליות, הרי שרק נותר לנו לברר איזו קונסטלציית כוכבים מתקשרת לכל יום מימי הספירה…
כתב: שלמה בוסקילה
נעזרתי בספר "האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים" מאת ד"ר יגאל פתאל